להפוך את המקלט ל"מחנה קסום"

במציאות של ימינו, המחייבת אותנו לשהייה ממושכת במקלטים, אנחנו עלולים להיתקל בפני אתגרים משמעותיים בכל הקשור לתמיכה בילדים ושמירה על העוגן המשפחתי. אבל חשוב לדעת שיש דרך להפוך גם את הקושי לחוויה והיא מתחילה בכם, ההורים

אייל גל

כמטפל חברתי התנהגותי וכמוביל "גלגל הצלחה", מרכז לטיפול ותמיכה לילדים עם בעיות במיומנויות חברתיות, אני רואה את העומס הרגשי שיצרה המלחמה מאז ה-7 באוקטובר ומודע לאתגרים החדשים שמייצרת התקיפה באיראן עם הכרח לא פשוט להתגונן ולהישאר בבתים תקופה משמעותית.

הורים מחויבים עם כל הקושי לאפשר שינוי של הנרטיב. במקום לראות במקלט או בממ"ד מקום מפחיד, אני מציע להורים ליצור "מחנה קסום". במקרה האישי שלי, הלהבתי את הבת שלי לישון במקלט - הכנו את המקום לאורך היום עם מחצלות, משחקים ופינות יצירה. התוצאה הייתה שהבת שלי לא רצתה ללכת לישון עד אחת בלילה, ובשלוש ירדנו למקלט וחזרנו לישון בארבע. במקום חוויה טראומטית, הזמן במקלט הפך לזמן איכות משפחתי.

שהייה ממושכת במקלטים, הנגרמת על ידי מצבי חירום ואיום ביטחוני, כפי שקורה בימים אלו, מציבה אתגרים משמעותיים בפני משפחות וילדים. סביבה זו, המאופיינת לרוב בצפיפות, חוסר פרטיות, הגבלה בחופש התנועה וחשיפה מתמשכת לחדשות ומידע מלחיץ, עלולה להשפיע עמוקות על המצב הרגשי, החברתי וההתנהגותי של הילדים.

עם זאת, בגישה נכונה ובעזרת כלים מתאימים, ניתן להפוך את התקופה המאתגרת הזו להזדמנות לחיזוק העוגן המשפחתי ולפיתוח חוסן רגשי, מסוגלות עצמית ומיומנויות חברתיות של ילדים.

אנו יודעים לומר ממחקרים שנעשו באזורי קונפליקט ובמצבי חירום שונים בעת המודרנית, ששהות במקלט יוצרת סוג של "תסמונת מקלט" - ילדים שמפתחים חרדות גבוהות, פחדים מרעשים חזקים ומחושך, סיוטי לילה וקשיי שינה. הם חוזרים להתנהגויות רגרסיביות כמו הצמדות קיצונית להורים, מציצת אגודל או הרטבת מיטה, לצד תנודות חדות במצב הרוח, עצבנות והתפרצויות זעם. הסביבה המלחיצה במקלט פוגעת ביכולת הריכוז שלהם, מובילה לקשיי למידה ונסיגה אקדמית, ובמקרים קיצוניים גם לתוקפנות, התנגדות לסמכות או נסיגה חברתית מוחלטת. הצמצום הדרמטי בהזדמנויות למשחק חופשי ואינטראקציה עם חברים עלול לעכב את ההתפתחות החברתית של הילד בדרכים שישפיעו עליו גם לאחר סיום המשבר.

מכאן, הורים יכולים לאמץ חמש עצות להפיכת השהייה במקלט לחוויה מחזקת:

1. שמירה על שגרה יומית עקבית: צרו סדר יום הכולל זמנים קבועים לארוחות, שינה, פעילויות למידה ומשחק. כל אלו מעניקים לילדים תחושת ביטחון, יציבות ושליטה. שגרה מפחיתה חרדה ומסייעת בוויסות רגשי. גם אם זה אומר להקים "פינת לימוד" קטנה במקלט או לתחום אזור משחק, עקביות היא המפתח.
2. יצירת מרחב בטוח ותומך: הקפידו על אווירה רגועה וחיובית במקלט. שתפו את הילדים במטלות פשוטות (לדוגמה: לעזור לסדר משחקים, לנקות את המרחב), עודדו שיחות פתוחות על רגשותיהם וחששותיהם, והביעו אמפתיה ותמיכה. חשוב ליצור מרחב פיזי ונפשי בו הילדים מרגישים בטוחים להביע את עצמם.
3. פעילויות משותפות המקדמות חוסן ומיומנויות חברתיות:
   • משחקי קופסה וקלפים: מעודדים חשיבה אסטרטגית, שיתוף פעולה, למידת כללים והתמודדות עם הפסד וניצחון.
   • סיפורי מעשיות ויצירה משותפת: הקריאו סיפורים, המציאו סיפורים יחד, ציירו, קפלו ניירות (אוריגמי) או בנו עם חומרים זמינים. פעילויות אלו מעשירות את הדמיון, מחזקות את הקשר המשפחתי ומעניקות תחושת הישג.
   • פעילות גופנית מוגבלת: גם במרחב קטן ניתן לבצע תרגילי מתיחות, קפיצות קטנות, או משחקי תנועה שקטים (למשל, "פסל" או "ים-יבשה"). פעילות גופנית הפגתית משחררת מתחים ומשפרת את מצב הרוח.
   • לימוד מיומנויות חדשות: למדו יחד שפה חדשה, כישורי עבודת יד פשוטים, או נגינה בכלי נגינה קטן. למידה משותפת מחזקת את תחושת המסוגלות ומעניקה מטרה.
4. הגבלת חשיפה למידע מלחיץ וחיזוק תקשורת פתוחה: הגנו על הילדים מחשיפה יתרה לחדשות קשות ותמונות מטרידות. סננו את המידע והתאימו אותו לגילם. הקשיבו לשאלותיהם וענו עליהן בכנות ובהתאם לגילם, תוך מתן מסרים מרגיעים. עודדו אותם לבטא את רגשותיהם באמצעות ציור, משחק או שיחה.
5. טיפוח קשרים חברתיים (במידת האפשר): אם ישנם ילדים נוספים במקלט, עודדו אינטראקציה ביניהם, בפיקוח. אם אין, שמרו על קשר עם חברים ובני משפחה באמצעות שיחות וידאו או טלפון. חיבורים חברתיים חיוניים להתפתחות תקינה ומספקים תמיכה רגשית. ניתן אף לארגן "שעות סיפור" או "שעות משחק" משותפות במרחב המקלט.

הכותב הוא בעלים ומייסד של רשת "גלגל הצלחה" מטפל חברתי-התנהגותי, מוסמך תואר שני M.A. בחינוך מתמחה בחינוך מיוחד וקשיי התנהגות בקרב ילדים