גישור בשפה אחרת

בישראל 2025 - עם עומס, הסחות ולחץ רגשי יומיומי - כולנו קצת עם הפרעות קשב ולכן יש פתרון שמותאם לאנשים שרוצים לנהל הליך ענייני ומהיר, לחוות הצלחות בטווחי זמן קצרים, ולסיים עם פתרונות מותאמים

עו״ד מורן סמון

פתיחת שנת הלימודים מחזירה את כולנו ללו״ז צפוף: הסעות, שיעורים, קבוצות וואטסאפ, עבודה. בבית הלחץ הזה מרגיש כמו "רעש רקע" בלתי פוסק. וכשיש בבית ילד עם הפרעת קשב - גם אם לא אובחן רשמית - הרעש הזה מתורגם מהר למריבות קטנות שמדליקות שריפות גדולות.

כאן נכנס גישור בקש״ב (קשר, שקט, ביטחון): מודל גישור ממוקד שמנהל בשפה ברורה, רגשית ומעשית ומייצר החלטות קצרות וכלים שנכנסים לשגרה. במקום לחפש "מי אשם", אנחנו מייצרים ביחד פתרונות ל"מה עושים מחר בבוקר".

למה דווקא גישור בקש״ב? משפחות שמתמודדות עם ADHD חוות קשיים ייחודיים:

תקשורת רגשית מאתגרת - הרבה אי-הבנות, ריבים, ופיצוצים רגשיים.

ניהול קונפליקטים בעייתי - בגלל אימפולסיביות וקושי בוויסות רגשי.

השלכות משפטיות - במיוחד בגירושין, משמורת ועניינים משפחתיים רגישים.

אין ספק שהפרעת הקשב פוגעת ביכולת לנהל תקשורת אפקטיבית, לווסת רגשות ולפתור קונפליקטים - מה שמוביל לרמות קונפליקט גבוהות יותר, לקושי להגיע להסכמות ולהגברת השחיקה בהליכי גירושין.

גישור קלאסי שמבוסס על סדר, רציונליות ואיפוק רגשי, פשוט לא מתאים לדינמיקה הזו - ולעיתים אף מחמיר את המשבר. גישור בקש"ב מותאם בדיוק למציאות הזו: הוא מנמיך סף ריב, מתרגם רגשות לפעולות ויוצר פתרונות שמותאמים לצרכים של המשפחה ותופסים ביום-יום.

גישור בקש"ב אמנם מותאם לאנשי הפרעת הקשב, אבל בישראל 2025 - עם עומס, הסחות ולחץ רגשי יומיומי - כולנו קצת עם קשב, ולכן הוא הפתרון שמותאם לאנשים שרוצים לנהל הליך ענייני ומהיר, לחוות הצלחות בטווחי זמן קצרים, ולסיים עם פתרונות מותאמים.

למי זה מתאים?

• אם אתם מוצאים את עצמכם רבים שוב ושוב על אותם נושאים (לוחות זמנים, כסף, מי עושה מה).
• אחד מרגיש “המנהל/ת של כולם”, השני מוצף או מתגונן.
• משימות “נופלות בין הכיסאות” ומיד נהיה אישי.
• יש בבית אתגרי קשב (מאובחנים/חשודים), או שפשוט מרגישים שהעומס “מכסח” את הקשר.

איך זה עובד? - מודל F.O.C.U.S בחמישה צעדים:

1. ממפים את הדפוס - מאתרים סיטואציות טריגר חוזרות (בוקר לפני יציאה, שיעורי בית, כסף).
2. פותחים ערוץ - מגדירים כללי שיחה קצרים וברורים (זמן דיבור, מילים שמדליקות/מרגיעות, “חניית נושא”).
3. מבהירים קונפליקט - מפסיקים לרדוף אחרי “מי צודק” ומבררים את הצורך האמיתי (שקט, ודאות, חלוקת אחריות).
4. מבינים טריגרים - כל אחד לומד לזהות את רגע ההצפה, ומסכימים על שפת עצירה והפוגה קצרה.
5. משרטטים פתרון - מתרגמים להסכמות יומיומיות: מי עושה מה, מתי, איך מודדים הצלחה, ומה קורה כשנופלים.

מה יוצא מהפגישה הראשונה?

"מפת שיחה" זוגית מותאמת, כמה כללי-זהב שמורידים אש וצעדי פעולה לשבועיים. חוזרים לעדכון/דיוק - כמו ספרינטים קצרים.

כלים חווייתיים שמקדמים אמפתיה ופעולה:

• "דייט עם הקשב" - סימולציה קצרה שממחישה איך נראה/נשמע הקשב מהצד השני. התוצאה: פחות האשמות, יותר הבנה.
• "פגישה בהליכה" - יש שיחות שקורות טוב יותר בתנועה: מוריד מתח, מעלה גמישות מחשבתית.
• "עצירה לפני פיצוץ" - טכניקת 90 שניות שמונעת הסלמה: מילה מוסכמת, נשימה קצרה, חזרה לנושא.

איך זה חוסך כסף ועצבים?

• קיצור הדרך: פחות ישיבות מתישות על "הוא אמר/היא אמרה" - מגיעים להחלטות קצרות.
• מניעת שחיקה: כשיש נהלים קטנים וברורים, יש פחות אפטר-מריבות ותיקוני נזקים.
• מדידה במקום ויכוח: מסמנים יחד "מה נחשב הצלחה" (למשל: 3 בקרים שקטים בשבוע). זה מחזק מוטיבציה ומוריד ציניות.

Back to School צ׳ק-ליסט לשבוע הראשון:

• 10 דקות תיאום ערביות: מי עושה מה מחר, נקודת עומס אחת, גיבוי הדדי.
• כלל טלפון: מתי הוא שקט בבית (בוקר/ארוחת ערב).
• טבלת "מי עושה מה": שלושה תפקידים קבועים לשבוע, מתחלפים בסופ״ש.
• מילת עצירה: בוחרים מילה אחת שמסמנת "עוצרים רגע ומורידים טונים".
• "דייט עם הקשב" 5 דקות סימולציה - כל אחד מתאר איך הוא חווה הסחות, השני רק מקשיב.

האם זה טיפול זוגי? לא. זה הליך גישורי קצר-מועד שמבוסס על כלים פרקטיים והסכמות יומיומיות.
זה רק למאובחנים? ממש לא. מתאים לכל משפחה שחווה עומס/הסחות.

אפשר לשלב הורות? כן. בונים גם נהלים מול בית-הספר/שגרה.

תוך כמה זמן רואים שינוי? לרוב כבר אחרי הפגישה הראשונה - כי יוצאים עם כללי-זהב וצעדים לביצוע.

המריבה של הבוקר לא חייבת להרוס את היום, והעומס לא חייב לפרק את הקשר. כשמדברים בשפה שמכירה בקשב, בהצפה ובמציאות עמוסה - אפשר להחזיר קשר, שקט וביטחון, גם אם לא נפרדים.

הכותבת היא מגשרת, מאמנת ADHD ומפתחת "גישור בקש״ב". ההליך אינו תחליף לייעוץ משפטי.